תגובה על השפעת הדילמה המרכזית (יחס התפיסה הדתית כלפי התפיסה החילונית) על הדילמה הראשית- ראשונית (נישואין בין בני זוג דתי וחילונית):  יצאנו לדרך עם דילמה ראשונית הבוחנת את את הנישואים בין זוגות מעורבים דתיים וחילוניים והעלינו את השאלה האם נישואים כאלה הם לכתחילה (כלומר, בין בני זוג הרואים ערך בחיים ובזוגיות משותפת של דתיים וחילוניים) או בדיעבד (בני זוג בעלי תפיסות עולם שונות שנפגשו והתאהבו וכעת עליהם ללמוד לחיות ביחד) החיפוש אחר מקורות בדילמה זו “זרק” אותנו לעבר סוגיה רחבה ומורכבת יותר- יחסה של תפיסת העולם הדתית כלפי תפיסת העולם החילונית. לדילמה זו הצענו שלוש עמדות שונות ומורכבות- העמדה הרואה בחילוני ככופר וכ”רשע”, העמדה הרואה בחילוני “תינוק שנשבה” הפועל בשוגג מתוך חוסר היכרות, חוסר ידע וחוסר חיבור לעולם התורה והעמדה הפלורליסטית הרואה בתפיסה הדתית כבחירה אישית של האדם ולא כאמת מוחלטת ועל כן רואה עצמה חיה בשלום לגמרי עם תפיסות עולם אחרות. כמו כן, עמדה זו רואה ערך ברב תרבותיות ובריבוי דעות וסוברת שריבוי הדעות דווקא מסייע להעמקת הזהות ותפיסת העולם של כל אחד מהצדדים. לעניות דעתנו, הדילמה המרכזית שלנו שופכת אור על הדילמה הראשונית בכך שהיא מזקקת יותר את המורכבות של נישואים בין בני זוג דתיים וחילוניים. היא הופכת את הדילמה מדילמה “פרקטית” של איך ניתן לחיות ולהסתדר יחד (זו דילמה פרקטית לכאורה אך העלת השלכות משמעותיות וערכיות רבות- חינוך ילדים, סובלנות כלפי קיום מצוות ועוד) לדילמה “מהותית”- האם וכיצד יכולות לדור בכפיפה אחת שתי תפיסות עולם שונות שלדידם של חלק מבעלי תפיסת העולם הזו לעולם לא יוכלו להיפגש?? מסקנתנו היא שזוגיות בין בני זוג דתיים וחילוניים יכולה להתממש רק כאשר הצד הדתי דוגל בתפיסת העולם הפלורליסטית- זו הסבורה שאין אמת אחת, וההגדרה הדתית היא אישית ובחירית. תפיסת עולם זו תראה את הזוגיות עם הצד החילוני כאפשרית ואף כבחירה ערכית.