“חיסון יציל ממות”. לפי נתונים רפואיים,
החיסונים למיניהם הם ממצילי החיים הגדולים ביותר בתולדות האנושות.
עד להמצאתם, הפילו מחלות רבות, כגון האבעבועות, הטיפוס, הכולרה,
השחפת, האדמת והצהבת, רבבות רבות של חללים.
ביטוי לדבר ניתן במקורות הלכתיים והיסטוריים,
ובבתי קברות יהודיים נמצאות לעתים מצבות של ילדים קטנים בני משפחה אחת,
שככל הנראה נספו במגפה.
חלקם רואים בהזדקקות לחיסון משום פגיעה כביכול בביטחון בקב”ה, “החותך חיים לכל חי”, ומסתמכים על פסוקים (שרובם ככולם הם בכלל דברי “אגדה” ולא ציוויים נורמטיביים), דוגמת “שומר פתאים ה’ ” (תהלים קטז, ו) או “שומר מצוה לא ידע דבר רע” (קהלת ח, ה).
אמנם המשפט נראה אמונה שקנאות עיוורת בקב”ה אולם וגם זה צריך להיעשות בצורה מושכלת ותבונית ואם החיסון יש בו קיפוח נפש אז יש לעשותו.
