להימנע ממנהג חסידות שעלול לעורר לעג או מריבה הנזק במנהג הפרדת האוטובוסים עולה על התועלת
ההבדל בין תקנות הצניעות של חז"ל לחומרות החדשות . ברור שאין בזה חובה,
ולא היה אחד מגדולי הרבנים שדנו בשאלות הלכתיות שמתעוררות בנסיעה באוטובוס שטען שזו חובה
(ועיין אג"מ יו"ד ב, יד; דרכי טהרה ה, נ). נמצא אם כן שכל הדיון הוא האם יש בכך הידור מצווה.
ההבדל בין חובה להידור כאשר מדובר בהידור, יש לשקול את שכרו מול הפסדו,
שכן ייתכן שבמבט ראשון הוא טוב אולם בעתיד יצא ממנו קלקול, וזהו 'משקל החסידות'

ראשית, כל ענייני ההידורים צריכים להיות פרטיים, שכן בהלכה ישנן הגדרות ברורות –
מה חובה ומה רשות, וכאשר הופכים מנהגי הידור לתקנה ציבורית מחייבת הרי
שהורסים את כל יסודות התורה וההלכה.

שנית, כאשר ישנם אנשים שנפגעים מכך, הרי שהנזק מרובה לאין ערוך..

שלישית, יש בהנהגה זו פגיעה בסדרי החיים המשפחתיים. על פי כללים אלו איש לא יכול לשבת ליד אשתו,
אב לא יכול לשבת ליד בתו. ואמנם באירוע ציבורי נוהגים ישראל להפריד בין גברים לנשים,
אבל נסיעה באוטובוס אינה אירוע ציבורי אלא מעשה פרטי שכל אחד עושה לעצמו.

רביעית, במיוחד בהלכות צניעות צריך להיזהר שלעיתים תוספת עלולה לעורר יותר מחשבות זרות.