רינת בונה – סוגיית גיוס החרדים לצבא מעסיקה את מדינת ישראל זה שנים המאמר מציין כי על הכנסת מוטלת האחריות הכבדה להציע הסדר חוקי חדש שיקדם את השוויון בנשיאה בנטל מתוך שהוא מכבד את רחשי הלב העמוקים של הציבור החרדי. הוא מנסה להציע את המתווה הראוי להסדר חוקי של גיוס תלמידי הישיבות החרדים. המתווה אמור לעמוד באתגר משולש: ישימּות פוליטית, תקפות משפטית ותועלת חברתית. עקרונות המתווה מורכבות הנושא מכתיבה הסדר שיתחשב בעקרונות חשובים למרות המתח ביניהם.
לטענת הכותב פתרון גורף, חד–צדדי, לכאן או לשם, לא יצלח. נדרש איזון בין העקרונות החשובים :
יש לשתף את הציבור החרדי בנשיאה בנטל השירות בצבא- עקרון השוויון. השוויון הוא זכות יסוד במדינה יהודית ודמוקרטית ויעד מוסרי שיש לחתור אליו.
2. לימוד תודה – ללימוד תורה יש חשיבות לאומית והוא תורם למימוש זהותה הייחודית של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי. בשביל החרדים יש לו גם ערך סגולי ייחודי שמגדיר את הווייתם. הכרח הוא אפוא לאזן בין שתי האידאות ולחתור אגב זה לערך נוסף — סולידריות בין חלקי החברה הישראלית.
החשש האמיתי של ההנהגה החרדית הוא מפני שחיקה של הזהות החרדית של אנשים צעירים בזמן השירות הצבאי ולכן יש להבטיח את שימור הזהות של הצעירים החרדים כך שכל מי שנכנס לצבא כחרדי גם יֵצא ממנו כחרדי.
3. שיתוף החרדים במעגל העבודה הוא אינטרס לאומי והכרח קיומי הן לחרדים הן לחברה הישראלית כולה. הצעירים החרדים יוכלו לדחות את גיוסם עד לגיל 22 . המטה היא שבהגיעם לגיל 22 יתגייסו שני שלישים מהם לשירות בצה”ל והיתר לשירות אזרחי .עם זה הצבא יעודד את גיוסם של צעירים חרדים בני 18 שיהיו מעוניינים בכך ליחידות קרביות ותיפתחנה ישיבות הסדר חרדיות קרביות.
מטרתו של מסמך זה היא להציע לכנסת את המתווה הראוי
להסדר חוקי של גיוס תלמידי הישיבות החרדים. המתווה אמור לעמוד באתגר
משולש: ישימות פוליטית, תקפות משפטית ותועלת חברתית.
ראשית יש לשתף את הציבור החרדי בנשיאה בנטל השירות בצבא,
כעולה מעקרון השוויון. אי–גיוס של ציבור שלם משמעה הבחנה בין
דם לדם השוויון הוא זכות יסוד במדינה יהודית ודמוקרטית ויעד מוסרי שיש לחתור אליו.
ניכר כי עניין הגיוס בכפייה / גיוס חובה למגזר החרדי הוא אפשרי וישים אם תתקיים שינוי תפיסה בעניין זה והדבר יגיע מתוך מניע אישי של מנהיגי הקהילה החרדית להיות חלק מחברה ישראלית שיוונית.
