הסוגיה ככל הנראה תתרחב לעוד ועוד מגזרים , אנחנו מדברים על חרדים,ערבים ובנות אך ישנם אוכלוסיות נוספות שעדיין לא התעוררו . לפיכך , המחלוקות בין דתיים לחילונים לא תהיה לבדה במערכה .

  לאחר שהעמקתי יותר ויותר במקורות האקדמאיים השתנתה מחשבתי על הסוגייה. ניכר כי העיסוק בנושא אינו שחור או לבן כפי שחשבתי בהתחלה וניתן להגיע לעמק השווה ולצד גיוס חרדים לצה"ל להציע מסלולי שירות לאומי/ בטחוני שיהווה חלופה נאותה לצורך עקרון השיוון והחלוקה בנטל. כמישהי ששירתה 9  שנים בצה"ל הייתי עדה להתאמת הארגון לצורכי המשרתים בכלל ולמגויסים החרדים בפרט. הדבר נעשה ברגישות ובנחישות על מנת לעודד את האוכלוסייה להתגייס ליחידות שתואמות את אורח חייהם והשקפת עולמם.

אם נוסף את הסגיות המקבילות שאיתרנו , גיוס ערבי ישראל וגיוס בכפיה בנות שירות , ניתן להסיק כי גם אם יש דמיון עקרוני , מתקיימת כאן הפרדה ברורה בין הסוגיות בייוד לגיוס ערביי ישראל אשר מוכתב על ידי ההנהגה ואינו תוצרישיר  של התנגדות קהילתית לגיוס זה.

לפיכך, קשה לדבר על פתרון שירצה את כולם. מדובר רק על תיקון "קוסמטי", " טלאים"- שכן ככמות האנשים כן כמות הדעות

אכן, סוגיה לא חד משמעית בכלל. מה גם שלא מדובר רק בשתי עמדות: חילונים נגד דתיים. אלא שבכל זרם ובכל קבוצה יכולות להימצא חילוקי דעות עקרוניות. כך למשל, כשחקרתי את התייחסות החרדים לסוגיה, התברר שלא כולם נוקטים בדעות בדלניות וקוטביות (כפי שהייתי מצפה) אלא יש נטיות פשרניות, כל למשל הוקם הנחל החרדי. והגדרת "בן תורה-שתורתו אומנותו" גם יכולה להתפרש לכאן ולכאן

עבודה מסכמת שאלה 4 – דיון קבוצתי : מהעמקת הדיון בין חברי הקבוצה עולה כי אכן המקורות לעניין הסוגיה/דילמה הראשונית "בעד ונגד גיוס חרדים " אינה דיכוטומית , יש לה פנים רבות ולעיתים יש כלפיה תמיכה או התנגדות מקבוצות וקהילות שונות בישראל , מדובר בסוגיה ותיקה מאוד בחברה הישראלית שהחלה מקום המדינה ומלווה אותנו עד היום ולמרות זאת היא מגוונת והופכת למורכבת יותר בחלוף הזמן , גם אם נמצאו פתרונות לגיוס של קבותצות חרדים לכגון גיוס לנחל החרדי , אין הנחתום מעיד על עיסתו .

עבודה מסכמת 3 , שאלה 3 : ביחס לסוגיה / דילמה הראשונית  וחלוקתה ל 2 קבוצות עיקריות , בעד ונגד גיוס חרדים בכפיה ומהתעמקות במקורות ועיונים נוספים , עולה כי אין בחברה הישראלית חלוקה מוסדרת בעניין , קהילות או מנהיגים מהצד שאינו חרדי תומכים גם הם במניעת גיוס חרדים בכפיה מסיבות שונות חלקן מתבססות על אורח חייהם וחלקן ככל הנראה פוליטיות , כמו כן לגבי עמדות של קהלות דתיות אשר תומכות בגיוס גם אם בכפיה . ניתן להבחין כי אין מדובר בסוגיה הניתנת לחלוקה דיכוטמית ויש לגביה דעות ופנים שונות .  

2. נגד גיוס בכפיה –"מהישרדות להתבססות : "תמורות בחברה החרדית בישראל ובחקרה" , עורכים – קימי קפלן, נורית שטדלר, מכון ון ליר – הקיבוץ המאוחד , 2012 , עמוד 17 – 18 . https://ezproxy.ono.ac.il:2385/KotarApp/Viewer.aspx?nBookID=100339636