בקום המדינה, אחד העקרונות שנכתבו במגילת העצמאות, הוא שמדינת ישראל תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה ללא הבדל דת, גזע ומין. משמע, כולם מחוייבים בשירות צבאי. מאז שנכתבו הדברים, חלו שינויים והיתגבשה תנועה פלסטינית. ערביי ישראל, שמלכתחילה היו במאבק מול המדינה היהודית שקמה, פיתחו הזדהות עם אחיהם הפלסטינים (שפה, תרבות). בנוסף, תחושתם של ערביי ישראל, לעיתים בצדק, שהם סוג ב', רק העצים את הזיקה. לציין כי גם המגזר החרדי מקבל פטור. בראשית המדינה, בן גוריון קבע שיש לתת פטור משירות צבאי ל 400 תלמידי ישיבה על מנת למלא את הצורך הרוחני במדינה המוגדרת יהודית, וכן, בשל המכה הקשה שספג עולם הישיבות בזמן השואה. מאז, חל סוף והיום עשרות אלפים פטורים משירות ורק מיעוט מתגייס. על אף שלא דנים באוכלוסייה זו, חשוב לציין את העובדות בהקשר של שוויון זכויות חברתי. לדעתי, ערביי ישראל לא רוצים להתגייס לצבא. גיוס בכוח ייצור להם קונפליקט אל מול הפלסטינים וכולם ייצאו נפסדים. עם זאת, יש לשמור על עיקרון השוויון בתרומה של כלל אזרחי ישראל. הפיתרון הוא לחייב בשירות לאומי לבחירתם, במגזר היהודי או במגזר הערבי. לדעתי, זה יעודד וגם יחנך את התרומה לחברה ולמדינה דווקא יעצים את האוכלוסייה הערבית.
1. גיוס חובה/התנדבות-דעתנו זהות. גם במאמר עולה החשש שהדרך לגייס את הערבים הוא הפיכת השרות הצבאי להתנדבות ולא חובה. ואכן הסכנה הגדולה תהיה גם בחברה היהודית כאשר בני נוער עלולים לבחור באפשרות של לא להתגייס. בנוסף אנו מאבדים את הייחודיות שלנו כעם בו על כל אזרח / אזרחים לוקחים חלק בביטחון המדינה בזמן השרות הצבאי.
2. עצם ההגדרה של המדינה כמדינה יהודית מונעת את הצטרפות הציבור הערבי, יחד עם זאת מדינת ישראל היא הבית של העם היהודי ולדעתי אל לנו לעולם לוותר על הגדרה זו. מדינה דמוקרטית אך מדינה יהודית.
היי רחל תודה על התגובה. העלית קודה חשובה והיא השילוב במסגרת השרות הלאומי. ייתכן ועבור הצעירים הערבים המתונים שחיים בארץ ומחפשים את השיויון את התחושה של שווים ,שרות בשרות לאומי יכול מצד אחד להקנות להם זכויות ומצד שני לנטוע בהם תחושה של שיתוף שאולי יום אחד תוביל לאפשרות לחיים משותפים נטולי אלימות בארץ. תודה על התגובה
מירב דוד
2.04.202018:53
היי חדוה,תודה על תגובתך. אני מאוד מסכימה איתך ומרגישה בדיוק כמוך.גם אני חושבת שערביי ישראל לא יכולים לשרת נאמנה בצהל ועלולים לסכן את בטחונינו.יחד עם זאת אם ברצונם לתרום הם יכולים לעשות זאת בדרכים נוספות
נאורה כהן
2.04.202018:04
אני רוצה להתיחס בתגובתי בכמה נק' שהעלתם. 1. גיוס חובה/התנדבות- אני מסכימה מאוד שגיוס התנדבותי יצור פער חברתי וחלק מהאוכלוסיה יבחרו מסיבות כאלה ואחרות לא להתגייס ואנו נפספס ברמה הלאומית מאפיין חשוב שטבוע בנו כיום כמדינה בה בצבא הוא סמל מרכזי בו אפשר להתגאות בתחומים רבים של כור היתוך. 2. שילוב של האוכלוסיה הערבית בצבא ישראל, לא תלוי ברמת הבשלות. לעולם כל אחד ימשיך לחיות לפי אמונתו ועל כן, שכל לאום ימשיך לשרת את האינטרסים של קבוצתו.
רחל לב
2.04.202018:03
ממשיכה את תגובתי רחלי מקבוצת הינשופים: אם אנחנו מדברים על "דרך ארץ" זוהי חובתם המוסרית והערכית לתרום למדינה שבה הם חיים . התרומה יכולה להיעשות גם במסגרת של שרות לאומי ולאו דווקא במסגרת צבאית, העיקר שיתרמו את חלקם ,זה ניתן להם הרגשת סיפוק ושיוויון.
הילה שועלי
2.04.202017:57
אני לא מסכימה עם כותב המאמר וחושבת שזה שהם חיילים בצבא הגנה לישראל לא אומר שאפשר לסמוך על נאמנותם. אני מרגישה ש"ביום דין" שצבאות ערב יקומו עלינו לכלותינו אז כל ערביי ישראל וכל הערבים שלכאורה "חיילים" בצבא ההגנה לישראל לא יהיו נאמנים לצבא הישראלים וישתפו פעולה ויעברו לצבא ערב/לצבא האוייב.
תמר קורן
2.04.202017:54
אני תמר קורן מקבוצת הינשופים. להבנתכן, אם בן גוריון היה היום בחיים, והיה עושה הבחנה בין ערבים ישראלים לערבים פלסטינים, האם הוא היה מאשר גיוס של ערבים ישראלים?
רחל לב
2.04.202017:48
הציבור הערבי דורש את מלוא הזכויות כמו כל אזרח אחר ולכן מן הראוי שייתן מעצמו כמו כולם. אפשר לתת להם תפקידים צבאיים שאינם מהווים סכנה לציבור.
שרה נינה-כהן
2.04.202015:32
בקבוצת הצבים אחת הבנות דיברה על הדילמה האם ניתן לאפשר ילודה בקהילה של אותו מין ולא לשלול מהם את הזכות להיות משפחה. הובהר לי והתחדש לי על ידי אחד הרבנים לאפשר את התהליך הזה, מאחר וזה נעשה על ידי ביצית של נקבה וזרע של זכר ניתן לקיים זכות זאת. בימינו עם הפתיחות הרבה עדיין יש קושי בתהליך מצד רבנים ואף שוללים מהם את הזכות.
תגובות אחרונות
1. גיוס חובה/התנדבות-דעתנו זהות. גם במאמר עולה החשש שהדרך לגייס את הערבים הוא הפיכת השרות הצבאי להתנדבות ולא חובה. ואכן הסכנה הגדולה תהיה גם בחברה היהודית כאשר בני נוער עלולים לבחור באפשרות של לא להתגייס. בנוסף אנו מאבדים את הייחודיות שלנו כעם בו על כל אזרח / אזרחים לוקחים חלק בביטחון המדינה בזמן השרות הצבאי.
2. עצם ההגדרה של המדינה כמדינה יהודית מונעת את הצטרפות הציבור הערבי, יחד עם זאת מדינת ישראל היא הבית של העם היהודי ולדעתי אל לנו לעולם לוותר על הגדרה זו. מדינה דמוקרטית אך מדינה יהודית.
תודה על תגובתך
היי רחל תודה על התגובה. העלית קודה חשובה והיא השילוב במסגרת השרות הלאומי. ייתכן ועבור הצעירים הערבים המתונים שחיים בארץ ומחפשים את השיויון את התחושה של שווים ,שרות בשרות לאומי יכול מצד אחד להקנות להם זכויות ומצד שני לנטוע בהם תחושה של שיתוף שאולי יום אחד תוביל לאפשרות לחיים משותפים נטולי אלימות בארץ. תודה על התגובה
היי חדוה,תודה על תגובתך. אני מאוד מסכימה איתך ומרגישה בדיוק כמוך.גם אני חושבת שערביי ישראל לא יכולים לשרת נאמנה בצהל ועלולים לסכן את בטחונינו.יחד עם זאת אם ברצונם לתרום הם יכולים לעשות זאת בדרכים נוספות
אני רוצה להתיחס בתגובתי בכמה נק' שהעלתם. 1. גיוס חובה/התנדבות- אני מסכימה מאוד שגיוס התנדבותי יצור פער חברתי וחלק מהאוכלוסיה יבחרו מסיבות כאלה ואחרות לא להתגייס ואנו נפספס ברמה הלאומית מאפיין חשוב שטבוע בנו כיום כמדינה בה בצבא הוא סמל מרכזי בו אפשר להתגאות בתחומים רבים של כור היתוך. 2. שילוב של האוכלוסיה הערבית בצבא ישראל, לא תלוי ברמת הבשלות. לעולם כל אחד ימשיך לחיות לפי אמונתו ועל כן, שכל לאום ימשיך לשרת את האינטרסים של קבוצתו.
ממשיכה את תגובתי רחלי מקבוצת הינשופים: אם אנחנו מדברים על "דרך ארץ" זוהי חובתם המוסרית והערכית לתרום למדינה שבה הם חיים . התרומה יכולה להיעשות גם במסגרת של שרות לאומי ולאו דווקא במסגרת צבאית, העיקר שיתרמו את חלקם ,זה ניתן להם הרגשת סיפוק ושיוויון.
אני לא מסכימה עם כותב המאמר וחושבת שזה שהם חיילים בצבא הגנה לישראל לא אומר שאפשר לסמוך על נאמנותם. אני מרגישה ש"ביום דין" שצבאות ערב יקומו עלינו לכלותינו אז כל ערביי ישראל וכל הערבים שלכאורה "חיילים" בצבא ההגנה לישראל לא יהיו נאמנים לצבא הישראלים וישתפו פעולה ויעברו לצבא ערב/לצבא האוייב.
אני תמר קורן מקבוצת הינשופים. להבנתכן, אם בן גוריון היה היום בחיים, והיה עושה הבחנה בין ערבים ישראלים לערבים פלסטינים, האם הוא היה מאשר גיוס של ערבים ישראלים?
הציבור הערבי דורש את מלוא הזכויות כמו כל אזרח אחר ולכן מן הראוי שייתן מעצמו כמו כולם. אפשר לתת להם תפקידים צבאיים שאינם מהווים סכנה לציבור.
בקבוצת הצבים אחת הבנות דיברה על הדילמה האם ניתן לאפשר ילודה בקהילה של אותו מין ולא לשלול מהם את הזכות להיות משפחה. הובהר לי והתחדש לי על ידי אחד הרבנים לאפשר את התהליך הזה, מאחר וזה נעשה על ידי ביצית של נקבה וזרע של זכר ניתן לקיים זכות זאת. בימינו עם הפתיחות הרבה עדיין יש קושי בתהליך מצד רבנים ואף שוללים מהם את הזכות.
הדרכה בחיפוש מקורות
קרית אונו
מינוי מפקד שאינו יהודי בצה"ל
הרב ד"ר ירון זילברשטיין, תחומין כרך כט
הגנה על המולדת – חובת דרך ארץ
ישראל אזר, תחומין כרך יח
המיעוט הערבי בישראל וחובת שירות ביטחון
ליאב אורגד
גיוס הערבים לצבא כאינטרס לאומי
משה ברנט
משתתפים
מירב דוד
בת-ציון יוסף
שרה נינה-כהן
רחל לב
עליזה דרור
הילה שועלי
שרה שמיאן
שרית סידיס
חדווה אטיאס
נאורה כהן
חיה סייף
אורה איתן
אילת קסירר
תמר קורן
חגית ברכה