תגובה לשאלה 2- חפשו עוד 3 מקורות לעמדה הנגדית, מתוכם לפחות אחד אקדמי ואחד מארון הספרים היהודי:

מקורות שמחזקים את העמדה הנגדית שזכותם של יוצאי אתיופיה לבחור לעצמם את מקום מגוריהם כפי שנח להם ועל פי שיקוליהם ולנו כחברה אין זכות להחליט בעבורם היכן יגורו:

א. מקור מארון הספרים היהודי: בחומש במדבר (כו, נג) הקב"ה מצווה את ישראל על חלוקת הנחלות לשבטים בארץ אליה יכנסו. אין סיבה מוסברת לחלוקה זו. לאחר מכן, בספר יהושע (פרק י"ד) מקיים יהושע את הציווי ומחלק את הארץ לנחלות. כל שבט מקבל נחלה משלו. מכאן ניתן לראות שיש ערך לחלוקת ישראל למגורים לפי שבטים. אנו לומדות מכך לענייננו, שיש עניין שהקהילה האתיופית תחיה, אם רצונה בכך, כקהילה נפרדת וללא ערבוב עם כלל קהילות ישראל.

ב. מקור אקדמי: במאמר נטען שהקהילה האתיופית צריכה לשמור על ייחודה. להיות ישראלי אין משמעו התערות מוחלטת ויש חשיבות על שמירת הייחודיות שלהם. לקריאת המקור לחץ כאן

ג. מקור נוסף: מסמכים של משרד הקליטה מגלים שעולים מאתיופיה לא יכולים לקבל מענקי דיור לרכישת דירה בשכונות וביישובים בהם יש שיעור גבוה של בני העדה. האם למדינה יש זכות לפגוע בחופש הבחירה שלהם? לקריאת המקור לחץ כאן

שאלה 7 – דילמה הקשורה לדילמה המרכזית

עולים אנגלוסקסים רבים העולים מארצות הברית או קנדה בוחרים לבוא ולגור בישובים בהם יש הרבה משפחות עם רקע דומה כגון – אפרת, בית שמש, רעננה ועוד על מנת להמשיך ולהרגיש שייכות קהילתית ולהקל במעט את חווית ההסתגלות לארץ. בישוב אפרת שבגוש עציון שבו אני גרה ישנו אחוז גבוה מאוד  של משפחות שבוחרות לבוא ולגור כאן מתוך ידיעה שיש בישוב  משפחות רבות הזהות להם, אנשים רבים הדוברים את שפתם ומגוון רחב של פעילויות המותאמות לשפתם. בנוסף הם מאמינים שההתאקלמות  של ילדיהם תהיה קלה יותר מאחר וישנם ילדים רבים הדוברים את שפתם. לבחירה זו יש גם חסרונות – אין התאקלמות מלאה בארץ, ממשיכים לדבר אנגלית ולא לומדים את השפה החדשה. לא הופכים להיות חלק מהחברה הישראלית אלא ממשיכים להשתייך לאותו מעגל חברתי ממנו הם באו.

הדמיון בדילמה – הרצון לבחור מקום מגורים בו ימצאו אנשים רבים הדומים לך בתרבות ובשפה, וחוסר ההיטמעות האמיתית בחברה הישראלית.

השוני – הרמה הסוציו-אקונומית, האנגלוסקסים מבוססים ברובם, מגיעים לישובים חזקים ומבוססים כלכלית וחברתית, בעלת תשתית חינוכית וחברתית טובה ונטמעים בחברה הישראלית מבחינה מקצועית לעומת העולים מאתיופיה שהשכונות שלהם הם לרוב שכונות מצוקה עם מאפיינים של קשיים חברתיים וכלכליים רבים והיכולת שלהם להשתלב במעגל התעסוקתי והחברתי בישראל הוא קשה יותר.

חפשו עוד 3 מקורות לעמדה א' מתוכם לפחות אחד אקדמי ואחד מארון הספרים היהודי. עוד מקורות שמחזקות את העמדה שעל האתיופים לגור בין כולם ולא בשכונות נפרדות: ארון הספרים היהודי- תנחומא בובר ניצבים ד' – על סמך הפסוק "ואתם הדבקים בה' אלוקיכם" מוסבר שכאשר כולם מאוחדים עם ישראל יותר חזק. אין ישראל נגאלים עד שיהיו מאוחדים. ולכן כל חלקי העם צריכים לחיות ביחד מעורבבים כדי להתאחד ולא להיות נפרדים וחלשים.  מאמר- ארבעת המינים – ייחוד ואיחוד– מרחיב על חשיבות אחדות ישראל. אקדמי-  לאחר עשרים שנה בישראל: סקר יוצאי אתיופיה הוותיקים בישראל – בוחן את טיב הקליטה של האתיופים בישראל לאחר 20 שנה. נמצא שמקום המגורים הינו מרכיב חיוני בקליטה בארץ. ככל שאחוז האתיופים בשכונת המגורים קטן- כך תהליך הקליטה בישראל קצרה. (עמוד 46) עוד: נבסו- פרק הבכורה– מכיוון שאין המון אתיופים בשכונה, מניחים שאתיופי הינו גנב ולא תושב השכונה כמו כולם. סינון האתיופים- עיכוב הגאולה– סינון האתיופים ממוסדות לימוד ויישובים בחברה הדתית. מנוגד לעמדה ההלכתי של חז"ל שהצגנו במקורות לעיל.