מקורות שמחזקים את העמדה הנגדית שזכותם של יוצאי אתיופיה לבחור לעצמם את מקום מגוריהם כפי שנח להם ועל פי שיקוליהם ולנו כחברה אין זכות להחליט בעבורם היכן יגורו:

א. מקור מארון הספרים היהודי: בחומש במדבר (כו, נג) הקב”ה מצווה את ישראל על חלוקת הנחלות לשבטים בארץ אליה יכנסו. אין סיבה מוסברת לחלוקה זו. לאחר מכן, בספר יהושע (פרק י”ד) מקיים יהושע את הציווי ומחלק את הארץ לנחלות. כל שבט מקבל נחלה משלו. מכאן ניתן לראות שיש ערך לחלוקת ישראל למגורים לפי שבטים. אנו לומדות מכך לענייננו, שיש עניין שהקהילה האתיופית תחיה, אם רצונה בכך, כקהילה נפרדת וללא ערבוב עם כלל קהילות ישראל.

ב. מקור אקדמי: במאמר נטען שהקהילה האתיופית צריכה לשמור על ייחודה. להיות ישראלי אין משמעו התערות מוחלטת ויש חשיבות על שמירת הייחודיות שלהם. לקריאת המקור לחץ כאן

ג. מקור נוסף: מסמכים של משרד הקליטה מגלים שעולים מאתיופיה לא יכולים לקבל מענקי דיור לרכישת דירה בשכונות וביישובים בהם יש שיעור גבוה של בני העדה. האם למדינה יש זכות לפגוע בחופש הבחירה שלהם? לקריאת המקור לחץ כאן