במחקר של מכון אדווה נטען שצריך לאפשר ליוצאי אתיופיה להקים ייובים קהילתיים כדי להעצים את תרומתם לחברה. מכאן ניתן לחשוב על הכוח שיש בקהילה עם מסורת ושפה משותפת אם היא לא צריכה להתמודד עם קשיי הסתגלות לחברה שונה ושפה חדשה.
זהר סרי
29.03.202021:26
הדילמה הזו עלתה מהסדרה נבסו-גם כשיש נסיון השתלבות, כשזה לא הרוב זה לא מתקבל בשטח. בגלל החריגות יש גזענות ולכן עולה הרצון לבנות שכונות נפרדות ולא רק של אתיופים.
שרה ניר
24.03.202023:57
תגובה לשאלה 2- חפשו עוד 3 מקורות לעמדה הנגדית, מתוכם לפחות אחד אקדמי ואחד מארון הספרים היהודי:
מקורות שמחזקים את העמדה הנגדית שזכותם של יוצאי אתיופיה לבחור לעצמם את מקום מגוריהם כפי שנח להם ועל פי שיקוליהם ולנו כחברה אין זכות להחליט בעבורם היכן יגורו:
א. מקור מארון הספרים היהודי:בחומש במדבר (כו, נג) הקב”ה מצווה את ישראל על חלוקת הנחלות לשבטים בארץ אליה יכנסו. אין סיבה מוסברת לחלוקה זו. לאחר מכן, בספר יהושע (פרק י”ד) מקיים יהושע את הציווי ומחלק את הארץ לנחלות. כל שבט מקבל נחלה משלו. מכאן ניתן לראות שיש ערך לחלוקת ישראל למגורים לפי שבטים. אנו לומדות מכך לענייננו, שיש עניין שהקהילה האתיופית תחיה, אם רצונה בכך, כקהילה נפרדת וללא ערבוב עם כלל קהילות ישראל.
ב. מקור אקדמי: במאמר נטען שהקהילה האתיופית צריכה לשמור על ייחודה. להיות ישראלי אין משמעו התערות מוחלטת ויש חשיבות על שמירת הייחודיות שלהם. לקריאת המקור לחץ כאן
ג. מקור נוסף: מסמכים של משרד הקליטה מגלים שעולים מאתיופיה לא יכולים לקבל מענקי דיור לרכישת דירה בשכונות וביישובים בהם יש שיעור גבוה של בני העדה. האם למדינה יש זכות לפגוע בחופש הבחירה שלהם? לקריאת המקור לחץ כאן
Last opinions
במחקר של מכון אדווה נטען שצריך לאפשר ליוצאי אתיופיה להקים ייובים קהילתיים כדי להעצים את תרומתם לחברה. מכאן ניתן לחשוב על הכוח שיש בקהילה עם מסורת ושפה משותפת אם היא לא צריכה להתמודד עם קשיי הסתגלות לחברה שונה ושפה חדשה.
הדילמה הזו עלתה מהסדרה נבסו-גם כשיש נסיון השתלבות, כשזה לא הרוב זה לא מתקבל בשטח. בגלל החריגות יש גזענות ולכן עולה הרצון לבנות שכונות נפרדות ולא רק של אתיופים.
מקורות שמחזקים את העמדה הנגדית שזכותם של יוצאי אתיופיה לבחור לעצמם את מקום מגוריהם כפי שנח להם ועל פי שיקוליהם ולנו כחברה אין זכות להחליט בעבורם היכן יגורו:
א. מקור מארון הספרים היהודי: בחומש במדבר (כו, נג) הקב”ה מצווה את ישראל על חלוקת הנחלות לשבטים בארץ אליה יכנסו. אין סיבה מוסברת לחלוקה זו. לאחר מכן, בספר יהושע (פרק י”ד) מקיים יהושע את הציווי ומחלק את הארץ לנחלות. כל שבט מקבל נחלה משלו. מכאן ניתן לראות שיש ערך לחלוקת ישראל למגורים לפי שבטים. אנו לומדות מכך לענייננו, שיש עניין שהקהילה האתיופית תחיה, אם רצונה בכך, כקהילה נפרדת וללא ערבוב עם כלל קהילות ישראל.
ב. מקור אקדמי: במאמר נטען שהקהילה האתיופית צריכה לשמור על ייחודה. להיות ישראלי אין משמעו התערות מוחלטת ויש חשיבות על שמירת הייחודיות שלהם. לקריאת המקור לחץ כאן
ג. מקור נוסף: מסמכים של משרד הקליטה מגלים שעולים מאתיופיה לא יכולים לקבל מענקי דיור לרכישת דירה בשכונות וביישובים בהם יש שיעור גבוה של בני העדה. האם למדינה יש זכות לפגוע בחופש הבחירה שלהם? לקריאת המקור לחץ כאן
הדרכה בחיפוש מקורות
קרית אונו
היהודים יוצאי אתיופייה בישראל
מידע על שוויון
גזענות בישראל
אורי בן אליעזר
Members
ציפי שניר
זהר סרי
אסתר שריקי
גלי יצחקי
רוחמה מרזם
רן בן-חמו
הדס חן
שפרה כהן
רינה לונדון
שרה ניר