הסלידה והפחד מפגועי נפש נשארה עדיין ברב החברות גם הפתוחות ובוודאי בסגורות שבינהם. כיום שהפתיחות לקבלת האחר והשונה רווחת חשבנו לתת לאוכלוסיה זו שלעיתים יוצרת ופחד ואפילו דחייה אפשרות לתת מעצמם בצורה מכובדת לא רק להעסיק אותם בכריכות ספרים וכו, אלא לנסות להוציא מהם את הטוב והמועיל.
כמבן שזה לא דבר פשוט כי יש מתנגדים החוששים מהתנהגיוות לא נורמטיביות וחושבים שאנשים אלו לא ראויים להוות דמות חינוכית וגם אם כן קיים עדיין חשש להתפרצויות בלתי נשלטות.
מה גם שאנשים הסובלים מבעיות נפשיות כאלה ואחרות רבים מהם מצליחים לנהלל אורח חיים יחסית תקין וקשה מאו להבחין שיש להם קושי כזה או אחר. כך שהתהייה האם זה אמור להשפיע על עבודתם ותפקודם מתעצמת.
מצד שני החשש שמא פתאום במצבי לחץ תהיה התפרצות בלתי נשלטת הוא אכן חשש קיים. בטח כשמדובר בנפשות.
