גלי יצחקי – המאמר מדגיש ומבליט כי מקור הבעיה בין עמדות הבעד והנגד של פונדקאות ללהט”ב נעוצים בהבדלים בין דתיים לחילוניים “התקוממות חילונית מול הכפייה הדתית”.
העמדה שמציג הרב לאו מתונה יותר. טענתו העיקרית היא שאין לראות את התורה מצד אחד ואת הרצון להביא ילד על ידי זוג חד מיני מן הצד שני, אלא לראותם כשני קווים מקבילים שיכולים לחיות זה לצד זה: “אם החוק אומר שאנחנו מאפשרים לשני אבות או לשתי אמהות להביא ילד לעולם, איפה הפגיעה בתורה?”.
ראוי לציין כי הרב לאו מציג ראייה חדשנית בזרם הדתי בפרט כשהנושא בתהליך התבשלות בכותרות בציבור הרחב בימים אלה.
על פי דברי הרב לאו, אפשר למצוא קו מקשר בין השאיפות של הזוגות הלהט”בים לבין שאר הזוגות שהתאחדו על פי ההלכה. הרב לאו אינו רואה שום הבדל בין מטרותיהם של הזוגות השונים ולכן, אינו פוסל את הצורך שלהם בגידול ילדים ויותר מכך בדרך פונדקאות.
הליך הפונדקאות הוא ארוך, מיגע ויקר הכרוך בפרוצדורה קשה ומתישה. פועל יוצא מכך הוא שזוג שאינו יכול להביא ילדים לעולם ורוצה להתחיל בהליך פונדקאות, חשב על כך רבות לפני כן. מדובר בזוג שרוצה תא משפחתי תקין וטוב לילד ולאו דווקא רק מעצם הרעיון המושך להיות אם או אב. להליך ניגשים בלא קלות דעת ובציפייה להצלחה- להבאת הילד לעולם והקמת משפחה חמה, אוהבת ותומכת בעזרת הילד לילד.
זוג להט”בים שרוצה בהליך פונדקאות נדרש למעבר מכך. אפשר לראות זאת בדוגמא הקטנה שבה בשביל להוציא לפועל את ההליך על הזוג לפנות למקורות מחוץ לארץ מפני שהם נאסרים לעשות אותו בתוכה.
אי לכך, קל יהיה לקבל את ההליך הזה אם רק נבחן, נמשיך ונאמץ את קו מחשבתו של הרב לאו.
זוג שניגש להליך עושה זאת בכל הכוח, המאמץ והרצון מתוך מטרה להקים תא משפחתי חם ונורמלי ככל האפשר לילדיו. אין לקשר את זהותו המגדרית לעניין.
מה בין הזהות המגדרית לבין הורות?
בראשית פרק י"א
