אני מבקשת להעלות סוגיה נוספת הרלוונטית לדילמה שהעלינו לגבי אפליה מתקנת, והיא ביחס מדינת ישראל למיעוט הצ’רקסי והדרוזי החי בקרבנו, הנבדל מבחינה תרבותית ודתית מהמיעוט הערבי. המדיניות של ישראל לגבי העדה הדרוזית, וגם הצ’רקסית, מבוססת על העיקרון כי  עדות אלו נבדלות מבחינה לאומית ודתית, אך השתלובתן הולכת וגוברת בחברה הישראלית עם השנים, כשהשירות בצבא ההגנה ישראל מעניק להן הזדמנות להפגין את הפטריוטיות שלהם למדינת ישראל. רבים מבני העדה הצ’רקסית והדרוזית נפלו במלחמות, ובמותם קשרו ברית דמים עם אזרחיה היהודים של מדינת ישראל. בנוסף, מבחינה פוליטית אף פעם לא הוקמה רשימה דרוזית עצמאית שהתמודדה בבחירות, ונציגיה  לרוב  היו חלק מרשימות יהודיות ציוניות. עם זאת, לא פעם חשים הדרוזים והצ’רקסים החיים בקרבנו כי מצד אחד הם ישראלים, ומצד שני, הם דחויים. תחושה זו באה לידי ביטוי באופן חזק ביותר כשחיילים משוחררים מקרב הדרוזים והצ’רקסים מבקשים לרכוש עם שחרורם, ולפני שהם מחליטים על נישואין, מגרשים המיועדים לחיילים משוחררים שהמדינה מקצה עבורם בערים בהם הם חיים כמו: בית ג’אן, חורפיש, ירכא, ועוד, אך הם נתקלים במסכת ארוכה וסבוכה של בירוקרטיה וקשיים שמציב בפניהם מינהל מקרקעי ישראל כזרועה של מדינת ישראל. הטענות שלהם מתייחסות למספר המצומצם של המגרשים העומדים לרשותם, למחיר הגבוה של הקרקעות, ולתוכניות הפיתוח שתקועות שנים ארוכות במינהל.  הצעירים הדרוזים סובלים גם מהיעדר פעילויות פנאי שמבוססת על מרחבים ציבוריים, גני משחקים, מתנ”סים, פאבים, מקומות בילוי והם חשים קנאה כשהם שומעים את חבריהם  לצבא המשתפים אותם בחוויותיהם בשעות הפנאי ובסופי שבוע. כך יוצא שהדרוזים, למרות נאמנותם למדינה ולמרות שירותם הצבאי, חשים ניכור והיעדר שוויון חברתי מלא במדינת ישראל.

6. חשבו על לפחות 2 סוגיות קשורות נוספות ,הרלוונטיות לדילמה שהעליתם. בהמשך למקור העוסק באפליה מתקנת במדינות העולם, איך מתייחסים ליהודים בגולה כמיעוט בהיבטים של השכלה ותעסוקה ואיך היהודים מצידם מרגישים כמיעוט בהיבטים  הללו? האם אפליה מתקנת כלפי יהודים כאחד המיעוטים בגולה משפיעה על התגברות האנטישמיות? האם יש להבדיל בין המיעוט הערבי במדינת ישראל ממיעוטים ברחבי העולם בשל הסכסוך הישראלי – ערבי המובנה, על הזכות לשבת בארץ ישראל?  ההזדהות האידיאולוגית והפוליטית של ערביי ישראל עם הפלסטינאים ולא עם מדינת ישראל כגורם משפיע.

3. האם ובמה המקורות הללו מעשירים את חשיבתכם הגדרת וחידוד הדילמה? 4. האם המקורות הללו  מעשירים את חשיבתכם לגבי העמדה הראשונית? הכתבה מחדדת ועוסקת בהיבטים נוספים של אפליה מתקנת ובכך מעשירה את המחשבה בנושא. חשוב בדיון בנושא להתייחס לקריטריונים נוספים, למשל: תרומה של האזרח למדינה שירות בצהל: משרתים ביחידות קרביות מקבלים מלגות ומשרתי המילואים מקבלים פטור משכר לימוד לתואר שני. שוויון הזדמנויות לבדואים בשל תנאים סוציו-אקונומיים שלא מאפשרים למידה משמעותית. לא לתקן אפליה באפליה: להעדיף ערבים על חשבון סטודנטים יהודים בדרום הארץ שמספרם גם כך נמוך משמעותית ביחס למוסדות אקדמיים בארץ או לאלץ אותם ללמוד רחוק ממקום מגוריהם. חשוב לשמור תוך כדי על מרקם החיים העדין באזור. האוניברסיטה הקלה ואפשרה קבלה ללימודים ללא פסיכומטרי רק לערבים, לדבריה פתחה את האפשרות לכלל הסטודנטים.